החלטה בתיק ע"א 38401-04-11

1. המבקש הגיש  ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט רובס) מיום 7.3.11  במסגרתו חוייב המבקש לשלם למשיב סכום של 150,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4.5.04, וכן הוצאות בסכום של 30,000 ש"ח.

2. בפני בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע התשלום למשיב.  בקשה דומה שוהגשה לבית משפט קמא נדחתה ביום 15.5.11.

3. פסק הדין של בית משפט קמא דן בתביעתו של המשיב כנגד הבנק, על כך שבמעמד בו נתן ערבות לטובת הבנק לחשבון חברו, בן משפחתו, כדי סכום של 200,000 ש"ח, לא מסר לו הבנק מידע על כך שבטוחות אחרות לאותו חשבון, כמו ממסרים דחויים שהבנק אוחז בהם, נמשכו על ידי חברות לא פעילות או מחשבונות סגורים. משנדרש המשיב בשנת 2004 לשלם את סכום הערבות, הגיע להסדר עם הבנק המבקש, ושלם כדי 150,000 ש"ח. בית משפט קמא התרשם כי הבנק ידע במועד חתימת המשיב על הערבות כי שיקים דחויים של חברת אר.די.אף בסכום כולל של 140,000 ש"ח נמשכו מחשבון סגור ואין סיכוי שיפרעו, וקבע כי על הבנק חלה חובת גילוי לגבי מידע זה. בית משפט קמא דחה טענה דומה לגבי ממסרים דחויים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי בהסדר התשלום המופחת של הערבות, לא הוצגה ראיה שהמשיב ויתר על תביעותיו מול הבנק.  בית משפט קמא קבע כי על הבנק לשלם למשיב סכום של 150,000 ש"ח צמוד משנת 2004 וכן הוצאות.

4.         הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפירות זכייתו. (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב". (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).

5.         בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. ראו לענין זה ע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה (אתר נבו, 25.8.08) - "הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06) רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם 21.1.07, פסקה 9).

6.         עוד אציין כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.

ראו בעע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167:

"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע"

(וראו גם בע"א 4079/02 חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).

7.         ביצוע פסק הדין בענין זה משמעו תשלום כסף. הכלל הוא כי פסק לתשלום כסף איננו מסווג בגדר עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב ביצוע. ראו בע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (נבו, 21.6.10) הש' ג'ובראן-:

" הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כך קובעת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. משמע, אין די בהגשת ערעור או בהכרזה על כוונה להגיש ערעור על מנת לעכב את ביצוע ההחלטה. כך למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעור יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב - יפו פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403)".

וכן לע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (נבו, 25.8.08) שם חזר הש' גרוניס על ההלכה לפיה:

" ההחלטות שעיכוב ביצוען מבוקש משיתות חיוב כספי. בפסיקה נקבע כי החלטות ופסקי דין מסוג זה יעוכבו לעיתים חריגות בלבד (למשל, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989);ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור (לא פורסם, החלטה מיום 30.1.02)".

8.       עיקר טענות הערעור מתמקדות בממצאים העובדתיים של בית משפט קמא, שעלו משמיעת הראיות, והמסקנות המשפטיות שהוסקו מהם.  נטען כי לא הוכח שהבנק ידע עובר לחתימת הערבות שהשיקים של אר. די אף. משוכים מחשבון סגור, עובדה שנודעה לטענתו בדיעבד, ולאחר חתימת הערבות. עוד צויין כי מהראיות עלה כי נאמר במפורש למשיב כי הבנק איננו מוכן לסמוך על הממסרים הדחויים שהופקדו אצלו כבטחון, וקיימים שיקים חוזרים. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא לגבי היקף חובת הגילוי שייחס לבנק המבקש, משהמשיב בעצמו לא התענין בדפי החשבון או בזהות השיקים. עוד נטען כי לא ניתן משקל ראוי לראיות או העדרן, כפי שהובאו בפני בית משפט קמא. בשלב זה, לכאורה, לא ניתן לשלול לחלוטין את סיכויי הערעור .

9.        המבקש מעלה ספק אם ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו באם ישולם למשיב הסכום שנפסק לזכותו. המבקש טוען כי כנגד המשיב עומדת תביעה אזרחית על סך של כ-1.5 מיליון ש"ח. עוד נטען כי במסגרת תביעה פלילית בגין תקיפה שוחרר המשיב כנגד חתימה על התחייבות עצמית בסכום של 5000 ש"ח. טענה אחרונה זו זרה לדיון, ולכן לא תידון.

             המשיב הסביר לגבי התביעה האזרחית כי זו הוגשה כתביעה שכנגד לתביעה שהוא יזם, הוגשה כנגדו אישית כאמצעי לחץ על אף שמדובר במחלוקת כספית לגבי ביצוע עבודה  על ידי החברה שבבעלותו  וטענות התביעה שכנגד מוכחשות על ידו. עובדה זו נתמכת גם במכתב עורך דין מטעמו.  עוד הוסיף המשיב בתצהיר כי הוא בעל נכסים רבים, באמצעות חברות שבשליטתו והן אישית, כאשר השעבודים על נכסים אלו מבטיחים הלוואות בסכומים קטנים. צורפו מסמכים חלקיים. המשיב עומד על כך כי רכושו מסתכם במיליוני שקלים ואין חשש שיתקשה להשיב את הסכומים שנפסקו לזכותו.  עוד צורף הסכם מכר מיום 24.1.11 ממנו עולה לכאורה כי המשיב רכש דירה באשדוד לאחרונה. למול אלו עומד חשש המבקש, שאיננו מעוגן בראיות, למעט נושא התביעה שכנגד. אין לאמר שהעובדה שפתוחה תביעה שכנגד נגד המשיב, מלמדת על העדר איתנות כלכלית.

10.        בהתנגשות שבין האינטרס של הזוכה, למימוש זכויותיו לפי פסק הדין לבין אינטרס המבקש להגשמת זכויותיו, אם יזכה בערעור, מצאתי כי אינטרס הזוכה גובר במקרה זה, מה גם שהסכסוך המשפטי שהמשיב זכה בו מתייחס להחזר תשלום שבוצע עוד בשנת 2004  וכל דיחוי בקבלת פרות זכייתויש בו משום גרימת עוול למשיב.

11.       סיכומו של דבר - לא מצאתי טעם מספיק המצדיק את עיכוב הביצוע, והבקשה  נדחית.

12.       המבקש יישא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים בסכום 2000 שישולמו בתוך 30 יום מהיום.